אני יודע שלא מדובר במשימה קלה. אני יודע אבל עוד לא אבדה תקוותי. יש לי סיבות לכך: המאה העשרים הייתה אחת המאות השותתות דם ביותר בהיסטוריה, אבל גם תרמה לנו מספר לקחים אותם עלינו לזכור תמיד. במאה הזאת, המצפון, הפשרה והשכנוע כי המילה היא הקשר בין בני האדם הם הסיבה לכך שלא פרצה מעולם מלחמת העולם השלישית למרות האיומים המתמשכים
אני שייך לדור של ספרדים שלא לחם בשום מלחמה. מדינה שעברה מאות שנים בהן הייתה נתונה
במאבקים אזרחיים, ובמידה פחותה, בעימותים בינלאומיים. הדבר אינו תוצאה של יד המקרה ועל כך
מתבססת תקוותי. זאת ההכרה שלי. וזאת הסיבה מדוע הדור שלי שיחק בעולמות בלי אפשריים - ובקווים כלליים, - סיפק לנו תוצאה. התחברנו למוזיקה, כתבנו סיסמאות על הקירות אודות דברים שפעם אי אפשר היה להזכיר אותם, דיברנו על אוטופיות, העדפנו את הציפורן על הרובים: התשובה של דור זה עם השקפת העולם האוטופית שלו ברחבי העולם הצליחה לגרום לכך שהבלתי אפשרי התגשם במקרים רבים
ובחלוף הזמן רבות מהאוטופיות האלו הפכו למציאות. אבל נותר הרבה מה לעשות. צריך להמשיך לחלום ולהעמיד משאבים לרשות החלומות. וזהו בדיוק גרגר החול שתורמת הקרן: שיתוף פעולה בחסות תרבות השלום, ההבנה והדו-שיח
השלום כבר אינו משאלת לב, התבונה מביאה לנו את האמונה כי זאת הדרך היחידה. הקדשתי 30 שנה מחיי המקצועיים למתן חסות ותמיכה ברחבי ספרד
בתחום זה השקעתי את מאמציי המקצועיים והעסקיים. ניסיון זה הביא אותי לידי המסקנה הבאה: יש משימות שמצריכות את התרומה נטולת האנוכיות של אלו היכולים לתרום. זה הרגע בו אני מחזיר לחברה חלק ממה שהיא נתנה לי בנדיבות רבה כל כך. במשך אותן שנים הייתי מומחה בהשגת משאבים עבור פרויקטים שהומרצו על ידי סיבה תרבותית או חברתית. עכשיו אני רוצה להיות זה המעמיד חלק מרכושי לרשות מה שנראים לי כרעיונות צודקים. זו הייתה הסיבה היסודית להקמת קרן זאת, קרן שתמציתה להעמיד לרשות החברה, התרבות והדו-שיח חלק של רכושי, של עבודתי ושל התלהבותי. בהתאם לכך כל הפעילויות והפרויקטים של קרן ססר אחידו סרנו ממומנים על ידי משאבים עצמיים ואנו לא מבקשים סובסידיות או עזרה משום סוג של מוסד ציבורי או פרטי
לפיכך כל הפעילויות שהקרן מבצעת דרך כלי הפעולה שלה (מוזיאון המילה/Museo de la Palabra) מטרתן לטפח את הרעיונות הנ"ל. וברצוני שכל מי שיהפוך אותם לשלו יתחבר לביתנו. בית זה יהיה מקום מפגש לאותם רעיונות. רעיונות שלרבים יישמעו לא מציאותיים. כמו שלפני מספר שנים הם נחשבו דברים דמיוניים והיום אינם מפתיעים את אף אחד
ססר אחידו סרנו
